כחמישים יום לאחר יציאת מצרים הגיעו בני ישראל להר סיני, ובמעמד הר סיני קיבלו את עשרת הדיברות, לאחר מכן עלה משה רבנו להר (לפי התלמוד, בז' בסיוון) למשך ארבעים יום, כדי לקבל מה' את התורה, ואת לוחות הברית.

ביום הארבעים, אומר בורא עולם למשה רבינו, "לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים" (שמות ל"ב, זׁׂׂׂׂ')

כשאמר הקב"ה: "לך רד כי שחת עמך" אומרת הגמרא (ברכות דף ל"ב, א'), מיד תשש כוחו של משה ולא היה בו את הכוח לדבר, ללמד זכות על ישראל אבל אומרת הגמרא כשאמר הקב"ה למשה "הרף ממני ואשמידם" הראה בזה הקב"ה למשה שיש בכוחו של משה למחות כנגד הפורענות, אז אמר משה :"דבר זה תלוי בי" מיד עמד ונתחזק בתפילה וביקש רחמים על ישראל.

אם נסכל את אותיות, נחליף את מיקומם, של המילה "הרף", איתה משתמש הקב"ה כדי להראות למשה שבכוחו לסנגר על רצונו של הקב"ה לכלות  את "שונאיהם" של ישראל, נמצא את המילה "פרה"

באותה המילה יש את רצון הקב"ה אבל גם את התיקון.

ניתן ללמוד זאת גם מהמדרש (מדרש רבה חוקת פרשה י"ט סימן י"ח, ותנחומא פרשת חוקת סי' כ"ו) שכותב שמצוות פרה אדומה מהווה מעין תיקון לחטא העגל: "משל לבן שפחה שטינף פלטרין של מלך אמר המלך תבוא אימו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל".

על פי אותה הגמרא בברכות, בכדי לסנגר על עם ישראל, משה רבינו בוחר להטיח דברים כלפי מעלה:

הגמרא מביאה את הפסוק : "אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב" (ספר דברים א', א')

שואלת הגמרא מה פירוש ודי זהב : "כך אמר משה לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו :"די!" הוא גרם שעשו את העגל"

אמרי דבי ר' ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר כלומר עם ישראל לא היו חוטאים לולא שהתמלאו קודם "בבשר" דהיינו בשפע כסף וזהב

משה רבינו בעצם אמר לקב"ה: אתה הבאת להם את הרכוש והכסף והזהב וזה גרם להם לחטוא ולעשות עגל.

אז למה נתן הקב"ה לבני ישראל כסף וזהב אם זה היה עלול או במקרה לפנינו "גרם" להם לחטוא?!

אמר הקב"ה למשה: אני הבאתי להם את הכסף כדי שיעשו אתו משהו טוב שיעשו את המשכן, ושכנתי בתוכם, שיהיה להם זהב וכסף לתת למנורה למזבח לכרובים לכל כלי המשכן, והם בחרו לתת אותו לעגל לעבודה זרה.

בורא עולם לפני שהביא את המבול נתן להם שפע של אוכל ומזג אוויר טוב, לא מחלות, לידה בקלות שפע… גן עדן בכדור הארץ

פנק אותם נתן להם שפע בכדי שכשהם ילחמו נגד היצר הרע שלהם כדי שהם  יעזבו אותו (את יצר הרע) ויפנו  לדרך הטובה

אבל הייתה להם קליפה קשה של רוע ואכזריות

הקליפה הייתה כל כך קשה שכל הטוב שנתן להם לא השפיע עליהם לכיוון הטוב, הטוב הזה זה לא עניין אותם זה לא גרם להם לפנות לכיוון טוב, כי הם היו שקועים בקליפה קשה וטומאה כבדה

בורא עולם נתן את כל הטוב, בגלל הבחירה החופשית, כדי שיבחרו טוב, קחו את זה זה הכי טוב

נתן להם טוב ולא הפסיק עד הסוף, וכשלמרות זאת לא עמדו בו, ובחרו ברוע ובאכזריות  אמר הקב"ה : אין להם תקנה, ואין לי פתרון.

יש להם בחירה והקב"ה לא מתערב בה, הם בחרו להישאר ברע למרות שיכלו לבחור בטוב, בורא עולם השלים עם העובדה הזו, אז הוא הביא להם מבול להחריב ולהמית את כולם

זו דרך ויסוד חשוב גם בחינוך: כשאדם מפנק את הילדים, הם במקום ללכת בדרך הטובה הולכים בדרך הרעה

אסור לפנק את הילדים, צריך לתת להם מה שחסר ולא לתת להם לזרוק לבזבז ולהשחית כי זה מקלקל את אופיו של האדם.