״אז החטא שעושה אדם בעולם הזה, עוון, חטא, גזל, עשה משהו לא טוב, לא קיים עשרת הדיברות, לא כיבד את ההורים שלו, לא שמר שבת כי לא אכפת לו מהשבת, כל הדברים האלה, גניבה, נואף, סוטה, רימאי, נתן מכות לילדים, נתן מכות לאנשים— מכות גם יקבל את המכות שלו. נתן מכות לאנשים, יבוא הזמן שלו ויקבל מכות בבית זקנים, בית אבות, יפרקו אותו עד שימות. עד 120 שנה יחיה ויקבל מכות. זה התיקון שלו. נתן מכות בצעירותו, כשהיה צעיר, גיבור: אני ואני פה, אני אפרק אותך… יבוא הזמן שלו, יזדקן ויהיה מוגבל, לא יכול לזוז, ויחטוף מכות כל היום. זה התיקון שלו, לא יעזור לו כלום.

אז לא כדאי לכם לתת מכות לילדים שלכם הקטנים, ולא לקטנים קטנים, ולא לאף אחד ברחוב, מכות.
כי הקב״ה פורע ממכות קשה ביותר. פי עשר מהמכות שנתת אתה תקבל.
הקב״ה לא אוהב מכות, וגם כן לא לשון הרע, ולא שנאת חינם, לא קנאה ותחרות וגאווה. כל הדברים האלה זה לא שייך ליהודים.

מה אתם חושבים? אדם נותן מכות— הכי גרוע בשמיים, מכות. יבוא הזמן שלו, יקבל את המכות שלו כבד מאוד. לא שהוא צעיר יקבל מכות, יגיד- לא הרגשתי כלום. כשיגיע לגיל זקנה, 50 ככה, שהוא מוגבל, והקב״ה יגביל אותו באיזה שלב, ויתחיל לחטוף מכות מהעוזרים שלו, מהמטפלים, כל מיני מטפלים ביניהם, מהרופאים, יעשו טעויות על הגוף שלו. כל הצרות שבעולם יבואו עליו. למה? שהוא נתן מכות לבני אדם, שהוא נתן מכות לילדים קטנים.

תינוק שנולד, שנה, חודשיים, שלוש, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, הוא מקבל מכות. הצעקות של התינוק הופכים את השמיים, הופכים את השמיים.
מה, תינוקות של בית רבן, רק שומע אותם כשלומדים תורה קצת שומע אותם בשמיים? וכשמקבלים מכות לא שומעים אותם?
אז שומעים אותם גם בזמן שמקבלים מכות מההורים שלהם, או מהגננת, או מהמורה, או ממקומות אחרים.
הם ישלמו בגוף שלהם.
תשימו לב,
מגיע אדם שנתן מכות לילדים קטנים, מגיע איזה גיל מסוים, לא בגיל 90, אפילו 40, 35, 40, מתחיל להיות לו חולשה בידיים ורעד בגוף עד שימות. לא יכול להחזיק כוס ביד – כי הוא נתן מכות.

אסור לתת מכות לילדים קטנים!! הבכי שלהם צועק בשמיים, ואתה יכול למות באותו רגע, אותו אדם שמרביץ לילד שלו. וכל אחד שהרביץ לילדים שלו יעשה תשובה דחוף, ויגיד לאנשים: לא לתת מכות לילדים.
אסור להכות ילדים. יש לך פה לדבר, או תסתום את הפה שלך.
דבר יפה. הילד גדל יפה.
מכות— אתה מחסן את הילד להיות רע, אתה מכניס אותו לכושר גופני מגיל כמה חודשים, שנתיים, שלוש, מכות, מכות, ונהיה אכזרי הילד הזה, כי ההורים שלו נתנו לו מכות, כי הוא לא ישן טוב בלילה, כי כואבו לו שיניים, כאבה לו האוזן, כואב לו הפה, כואב לו גרון. הכניסו לו מכות שישן, העיקר שישנו הם שיהנו מהשינה שלהם. אז יהיה להם גרוע מגרוע.
ישלמו את הכל אחד אחרי השני.

מדבר איתכם מעכשיו לקדימה. עזבו מה שהיה פעם— תעשו תשובה. אני לא מעביר דיבורים סתם. הגיע הזמן להגיד את זה יותר ברור.״