“וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר ציוה ה’ איש כי ידר נדר לה’ או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה” (במדבר ל, ב-ג).
ליהודים יש נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל וכשיהודי מדבר מכל הלב, נשמעת בקשתו אצל הקדוש-ברוך-הוא. דיבור מעומק הלב הוא דיבור שמתחברים בו נפש, רוח ונשמה. כשנפש רוח ונשמה מחוברים, הכבד, הלב והמוח, זו שלמות וכשיש שלמות, שומע בורא עולם. יהודי שלומד, מתפלל, מבקש או עובד מעומק ליבו, זה חיבור שמיים וארץ. גם נדר, הבטחה ושבועה יכולים לצאת מעומק הלב בזמנים של מצוקה או שמחה.
בורא עולם לא אוהב שמבטיחים ולא מקיימים. כדי שלא יהיה עולם של שקר ורמיה, צריך לקיים כל הבטחה, נדר או שבועה, שיהיה סדר בעולם.
מצווה שנעשית בסתר, בענווה וצניעות זו מצווה מהודרת, מצווה שלמה. אם אדם מקיים מצווה שלא בצניעות, שלא לשם שמיים, המצווה נחלשת ואינה שלמה. אם אדם נותן צדקות ומעשרות בסתר, יש בזה שלמות – כי הקדוש-ברוך-הוא שלם והוא בסתר. מה שלא נעשה בסתר ובענווה, יש בו גאווה ושתלטנות, ‘תראו אותי אני פה’, אין שלמות. מה שנעשה בסתר יש בו ענווה, צניעות ושלמות.
מתוך המסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א לפרשת מטות-מסעי תש”ף כ’ תמוז תש”ף (12.07.20)
הוסף תגובה