אמר רבי לוי אמר רבי יוחנן, דבר הזה מסור בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער
“ויהי בימי אחשוורוש”
“ויהי שאול עויין את דוד”
הגמרא שואלת והרי כתוב ויהי ביום השמיני שהוא היום האחרון של חנוכת המשכן
ועליו כתוב שאותו היום הייתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמיים וארץ שהרי גם כתוב בבריאת העולם ויהי ערב ויהי בוקר אם כן זה לשון שמחה
גם בבריאת העולם וגם במשכן היה צער אצל הקדוש ברוך הוא לכן כתוב ויהי ויהי אותיות וי – יה
היה צער והקב”ה הוא הפך אותו לשמחה היה צער ויהי בעצמה מתהפכת
באותה מילה הקב”ה משתמש לשני כיוונים ויהי היא לשון צער וביהי גם כן יש שמחה
עשו צער לקדוש ברוך הוא שלא שמעו בקולו והוא הפך את הדברים עשה שרצונו יהיה ויקרה בכוח
וזו הסיבה שכתוב בבריאת העולם “וירא כי טוב” הקב”ה הוא לא אדם שלאחר מעשה מגלה אם המעשה טוב או לא טוב אז למה כתוב “וירא כי טוב” כי היה שינוי מרצונו של בורא עולם והוא הפך שינה שרצונו יתקיים
היה תהליך לא טוב והקדוש ברוך הוא שינה אותו באמצעות האור הגנוז שנרמז במילה “וירא” שבהיפוך אותיות אורי – האור שלי של בורא עולם
באור הזה השתמש הקב”ה במעשה בראשית
ויהי ערב ויהי בוקר בא לעשות ערב לא יוצא הערב לעשות בוקר לא הולך אז הוא הפעיל את האלוקים – מידת דין כדי שיהיה ערב ויהיה בוקר ואז וירא כי טוב
ואז ויהי נהפכה לשמחה
ויהי ביום השמיני ויהי בדרך כלל צער ופתאום פה יש שמחה ביום השמיני לחנוכת המזבח היום הכי שמח בעולם זה כמו בריאת העולם אז למה ויהי?
היה תהליך לא טוב
והקדוש ברוך הוא הפך מצער לשמחה
הוסף תגובה