“ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו מאוהל מועד לאמור” (ויקרא א, א).
כשהגיע המשכן לשלמות, הסתיימה העבודה והכל היה מוכן לעבודת ה’, הלויים, הכוהנים, כל הכלים – הכל הושלם במלואו, הקדים הקדוש-ברוך-הוא וירד מיד ושכַן בתוך המשכן, לפני שיכנס הסטרא אחרא – כוח הטומאה להפריע.
את כל המשכן וכל כלי המשכן בנה הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו. האומנים אהליאב ובצלאל התחילו בעזרת משה רבינו, עם התרומות מבני ישראל, שהיו שליש מהכמות הדרושה, והקדוש-ברוך-הוא המשיך את הכלי מאליו. הקדוש-ברוך-הוא בעצמו היה שותף בבניית המשכן, כי אף אחד לא יכול לִבנות בית לקדוש-ברוך-הוא, בית בו יוכל לשכון. רק הקדוש-ברוך-הוא בעצמו יכול לִבנות בית לעצמו שיגיע למצב של שלמות.
אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה מענייני השכינה נקראת אוהל מועד שעתידה להתמשכן בעוונותיהם של ישראל, עד שיבואו ויגאלו ולא יתקיימו בקיומו. אבל רפואה לזה שלא יצטרכו ללכת בגלות, על ידי זה יתכפרו עוונותיהם, על ידי הקורבנות המגינים על הכל, על ידי כפרת עוונותיהם.
הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה רבינו לקרוא לעם ישראל ולְמַנות ראשי שבטים. ללויים נתן מתנה – לשיר ולהנעים במשכן ובבית המקדש, כי הם לא התערבבו ולא חטאו בחטא העגל ושמרו אמונים לקדוש-ברוך-הוא ולמשה רבינו. לשאר השבטים נתן משה רבינו להיות עצמאיים ולהסתדר.
הגיעו לשלב של קורבנות ועבודת המשכן. בורא עולם אמר למשה רבינו לִמנות את כל חלקי המשכן כדי שלא יהיו שום הפרעות ושעם ישראל לא יחשדו חס ושלום במשה רבינו או באומנים שלקחו כסף או כל דבר אחר מהתרומות למשכן. כי הקדוש-ברוך-הוא לא אוהב שאנשים מתלוננים ומתמרמרים. הכל נספר ונמנה ונמצא שכל מה שהביאו בני ישראל – הכל היה בשלמות ולא היה חסר דבר. יצא שכולם, משה רבינו והאומנים נקִיים. בורא עולם לא יבוא לשכון במשכן, אם יש לעם ישראל התמרמרות ותלונות חס ושלום. עבודת הקמת המשכן הייתה צריכה להיות נקיה ומושלמת, הכל בנקיות – המשכן, העובדים, התורמים, הכוהנים והלווים.
כמו שהגוף שלנו צריך מזון חומרי לאכול ולשתות, גם הנשמה והרוח צריכות מזון, מזון רוחני שהוא תורה, תפילות, מעשים טובים וקיום עשרת הדיברות. יהודי צריך לבקש בקשות מהקדוש-ברוך-הוא, אבל גם להודות על כל הטוב שהוא מקבל, גם אם הוא לא מודע לזה. יהודי צריך להודות לה’ על כל נשימה ונשימה, על שהוא הולך, נושם, מְדבר, אוכל ושותה וחי. לא רק לבקש שהקדוש-ברוך-הוא יעזור וייתן. כשמודים לקדוש-ברוך-הוא, הוא נותן וממשיך לתת לך, כי הבין שהאמנת והבנת שמה שקיבלת זה מהקדוש-ברוך-הוא. מכוח זה, הקדוש-ברוך-הוא מוסיף לך עוד דברים טובים, עוד שמירה, הגנה, כסף, פרנסה, בריאות, חיים טובים וממלא את משאלות ליבך לטובה ולברכה.
את יום השבת צריך לקיים בדיוק לפי ההלכה. כשאדם מקיים את השבת כהלכתה, מתפלל, לומד תורה, סעודות וזמירות שבת, עבודתו בכל השבוע מקבלת חיות ומתברכת ונפתח לו פתח חדש, לשבוע הבא לברכה והצלחה בעסקיו. אדם שלא שומר את השבת, כל מעשיו לבטלה ובסופו של דבר ייפלו ויתרסקו, שבוע שבועיים, חודש חודשיים, שנה שנתיים. כשאדם לא שומר שבת כהלכתה, הוא פוגע בכל מה שעשה בשבוע שעבר ובמה שיהיה בשבוע הבא. למרות שהוא חושב שהוא מצליח והכל בסדר, בסוף הוא נופל ומתרסק ולא יודע איפה הברכה.
מתוך המסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א לפרשת ויקרא תשע”ט נמסר ביום ראשון, ג’ באדר-ב’ תשע”ט (10.3.19)
