“ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציווה ה’ לעשות אותם” (שמות לה, א). להוציא את בני ישראל מהערב-רב. אחרי חטא העגל, רצה הקדוש-ברוך-הוא שמשה יאסוף את כל בני ישראל וידבר אליהם בלבד, בלי ה’עם’ – הערב-רב. אם לא היו הערב-רב, לא היו ישראל נענשים על מעשה העגל. בגלל הערב-רב נגרמה מיתה לישראל. בתחילה ביקש הקדוש-ברוך-הוא ממשה שייקחו תרומה מכל עם ישראל “וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יִדְבֶנו לִבו” (שם כה, ב) בלי יוצא מן הכלל. לכלול את הכל במעשה המשכן, גם את הערב-רב. לפי שרצה הקדוש-ברוך-הוא לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים: המוח הקדוש, הַפְּנִים שהם ישראל, והקליפה הטהורה שהם הערב-רב, כמו שהשמאל תפקידו לעזור לימין. לפי שהערב-רב היו בין בני ישראל, לכלול אותם בתוכם, וישראל שהם המוח. כולם הצטוו לתת תרומת ה’ למשכן, אפילו הערב-רב. אילו לא חטאו הערב-רב בעגל, היו נטהרים כל האומות וחוזרים למוטב. כמו שכתוב בסוד: “כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה’ לעבדו שְכֶם אחד” (צפניה ג, ט) והיו ישראל זוכים אל המעלה העתידה להיות העולם מתוקן מחטא אדם הראשון מזוהמת הנחש והתיקון השלם.
הקדוש-ברוך-הוא אמר למשה לא להוציא את הערב-רב ממצרים ומשה התעקש והוציא אותם ובתום ארבעים יום וארבעים לילה, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא “לך רֵד כי שִיחֵת עמך אשר הֶעֱלֵיתָ מארץ מצרים” (שמות לב, ז) אמר בשפה כועסת, בשפה של דין. לא אמר לו הקדוש-ברוך-הוא קח את לוחות הברית ורד אל העם. עמד משה רבנו התפלל והתפלל עד שנתן לו הקדוש-ברוך-הוא להוריד את לוחות הברית, כדי שלא יגידו, חס ושלום, שחזר אחרי שהסתתר ארבעים יום וארבעים לילה. איזה סימן ייתן להם משה שבאמת היה בשמיים? יגיד שלא הביא את הלוחות בגלל שעשו עגל? לא היו מאמינים לו.
ירד משה רבנו מן ההר עם לוחות הברית, ראה את כל הערבוביה, הצחוק, השעשועים והזימה, כעס, פרחו אותיות הקודש מהלוחות ונעשו כבדים מאוד, זרק אותם משה לרצפה ונשברו לחלקים חלקים. אם היו עם ישראל ממתינים ארבעים יום וארבעים לילה, היה יורד משה רבנו עם לוחות הברית, הייתה נשמרת טהרתם ממעמד הר סיני שפסקה שם זוהמתם, ולוחות הברית היו שומרים ומגינים על עם ישראל ועל העולם כולו וכולם היו חוזרים בתשובה בתוך זמן קצר ביותר.
ביקשו מאהרון הכהן לעשות להם אלוהים “כי זה משה איש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו” (שם לב, א), וכשהגישו את הזהב לידיו של אהרון, הוא השליך אותו לאש, הפך הזהב לעגל מדבר בעל עוצמה אדירה. הערב-רב, כל החרטומים ועובדי הכוכבים, רצו לקחת את הכוח הרוחני ממשה רבינו ולהוסיפו על כוחותיהם שלהם. הם לא ידעו שיש הקדוש-ברוך-הוא בעולם, לא ידעו שזה כוח עליון שהקדוש-ברוך-הוא נתן למשה. הם חשבו שכוחותיו של משה גם הם מכוח הטומאה, כמו הכוחות שלהם, רק שהכוחות שלו חזקים יותר. מאז תחילת העולם עשיו שונא ליעקב, השמאל שונא לימין, הטומאה שונאת את הטהרה. הטומאה רוצה לִחְיות רגע אחד של הנאה ולמות והטהרה רוצה לחיות חיי עולמים.
ואחר כך נטה מין אל מינו, כלומר הערב-רב נָטו אחר שורשם – הסטרא אחרא ובאו הערב-רב ועשו את העגל. נָטו אחריהם בני ישראל שמתו וגרמו להם לישראל הרג ומוות. כל העולם חזר לקליפותיו הקודמות, ישראל ירדו ממדרגתם והערב-רב ירדו אל טומאתם הקדומה. אמר הקדוש-ברוך-הוא: מכאן והלאה מעשה המשכן לא יהיה אלא מצדם של בני ישראל בלבד. כי אם יהיה חלק ונחלה לערב-רב, כוח הטומאה, השמאל, יעשו פילוג במשכן, יתפלגו ויהרסו את המשכן. אז הקדוש-ברוך-הוא אמר מיד ויקהל משה את כל עדת בני ישראל דכתיב “קחו מאתכם תרומה לה’ ” (שם לה, ה). לא תרומה כמו שהייתה קודם “מאת כל איש אשר יִדְבֶנו לִבו”, עכשיו רק מבני ישראל. משה רבנו היה מקהיל אותם כל הזמן כדי לְאַחֵד אותם ביניהם במעשה המשכן, שלא יהיו עוד מעורבים עם הערב-רב בנדבת המשכן.
כיוון שמחל הקדוש-ברוך-הוא לישראל על שחטאו בעגל, הקהיל משה את כל עדת בני ישראל “ויאמר אלהם אלה הדברים… קחו מאתכם תרומה לה’ – “מאתכם”, פירושו – לא מהערב-רב, מהכוח הטהור, כוח הימין – לבנות את המשכן.
נתן הקדוש-ברוך-הוא בחירה לאדם לבחור בטוב או ברע. רצה הקדוש-ברוך-הוא שהאדם יהיה עצמאי שלא יצטרך להגיד לו כל הזמן מה לעשות. המלאכים בשמיים מקבלים הוראות, לנו בני האדם יש בחירה. אם אנחנו עושים כרצוננו דברים לא טובים – מסתבכים. אם עושים את רצון ה’ – הכל יהיה טוב. מזהיר הקדוש-ברוך-הוא מראש: בחרתם בטוב. בברכה, ביושר ובאמת, בטהרה ובימין. אם תבחרו בדרך הלא טובה, הדרך השלילית של לשון הרע, שנאה, אגו וגאווה – תפלו ותתרסקו.
מתוך המסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א לפרשת ויקהל תשע”ט
נמסר ביום ראשון, י”ט באדר-א’ תשע”ט (24.2.19)
הרב ניר בן ארצי שליט”א עונה על השאלה למה היה צריך הקב”ה להתערב בבניית המשכן?
בקרוב ימצאו את כל המשכן, בית המקדש השלישי יהיה מורכב משני בתי המקדש, הראשון והשני, ומהמשכן יחד
