משה רבינו מגיע למצרים כדי להוציא משם את בני ישראל, מגיע לפרעה ואומר לו שהקב"ה ציווה אותו לשלח את בני ישראל : " כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות פרק ה, א)
פרעה מגיב הפוך לציווי ה' במקום לשחרר את בני ישראל פרעה מכביד את העבודה על בני ישראל, לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים–כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן ואֶת-מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם–לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ"
אותו היום משלא הספיקו, המצריים הכניסו את ילדי בני ישראל במקום הלבנים שחסרות
"תניא אמר ר' אלעזר ברבי יוסי פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים מצאתי זקן אחד ואמר לי בא ואראך מה עשו אבותיי לאבותיך מהם טבעו בים מהם הרגו בחרב מהם מעכו בבניין" (סנהדרין קי"א עמוד א)
הדבר הזה, הכבדת העבודה על בני ישראל והריגת הבנים בצורה קשה כל כך, ודווקא אחרי שהוא הולך לפרעה, גרמה למשה רבינו להתרעם את זה הוא לא היה יכול לסבול.
ועל דבר זה נענש משה רבינו שנא' (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין"
הקב"ה מוכיח את משה רבינו, הוא מזכיר לו את האבות את אברהם יצחק ויעקב שלא הרהרו על מידותיו:
"הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך אמרתי לאברהם (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה בקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בד' מאות שקל כסף ולא הרהר על מדותי
אמרתי ליצחק (בראשית כו, ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה שנאמר (בראשית כו, כ) ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים ולא הרהר אחר מדותי
אמרתי ליעקב (בראשית כח, יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי ולא אמרו לי מה שמך
ואתה אמרת לי מה שמך בתחילה ועכשיו אתה אומר לי (שמות ה, כג) והצל לא הצלת את עמך" (שמות ו, א)
משה רבינו פונה לקב"ה ואומר "למה הרעתה"
במילה "הרעתה" ניתן למצוא את המילה עתר וגם את המילה תר(ו)עה
אלו מילים שמייצגות דרכים נוספות שראינו בתורה שמשתמשים בהם כשפונים בהן לקב"ה
לבקשת רחמים,
לדוגמא כשיצחק התפלל לקב"ה על בניו נאמר שם : "ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו"
כשרוצים להזכיר את עקידת יצחק והניסיון של יצחק אנו תוקעים בשופר במקרא כשרוצים לצוות אותנו על תקיעה בשופר משתמשים במילה תרועה "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" או "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי"
הקב"ה בעצם אומר למשה היית צריך לפנות אליי, אבל בדרך אחרת בדרך של תרועה או לעתור.
משה רבינו לא הבין את התוכנית של הקב"ה, כשבא משה רבינו אל בני ישראל, לא שמעו אליו, המיתה הקשה של הבנים, להשמיע קול נאקה, שגרמה לקב"ה לשמוע אותם ולקיים הבטחתו לאבות
וַיִּשְׁמַעאֱלֹהִיםאֶת־נַאֲקָתָםוַיִּזְכֹּראֱלֹהִיםאֶת־בְּרִיתוֹאֶת־אַבְרָהָםאֶת־יִצְחָקוְאֶת־יַעֲקֹב:(שמות פרק ב פסוק כד)
הוסף תגובה