“ואתה תצווה את בני ישראל” (שמות כז, כ).
הקדוש-ברוך-הוא מצווה את משה רבינו ומדגיש ואתה. ה’ נותן למשה רבנו אחריות, שיֵדַע שהוא מנהיג את עם ישראל, שהוא עבדו ומשיחו של הקדוש-ברוך-הוא ורק הוא יכול למלא אַחַר ציווי ה’. הקדוש-ברוך-הוא נותן למשה הוראות ואחריות ונותן לו גם ביטחון, שלא ייפגע ושלא יחשוב שהם חשובים יותר ממנו. הקדוש-ברוך-הוא נותן הוראות למשה לְצַוות על אהרון ובניו על כל ענייני המשכן. “ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד”. “ואתה הַקְרֵב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרון נדב ואביהו אלעזר ואיתמר בני אהרון”. “ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מִלֵאתִיו רוח חכמה ועשו את בגדֵי אהרון לקדשו לכהנו לי” (שם כז, כ-כח, ג).
ריבוי ה’ואתה’ הוא כוח עליון שנותן הקדוש-ברוך-הוא למשה רבנו, מעביר לו כוחות גדולים כדי שירגיש ביטחון, אומץ והערכה מהקדוש-ברוך-הוא שהוא יכול לתת הוראות ולבניית והקמת המשכן וכליו.
היום בני אדם בונים בתים, מייצרים מכוניות, מטוסים, חלקי מכונות ומחשבים, אבל בשום דבר אין שלמות במאה אחוז, כי כל החומרים באו מהאדמה. בגלל שבחטא אדם הראשון חטאה גם האדמה ולכן, כמו האדם, כל החומרים היוצאים ממנה מעורבים גם הם בטוב ורע. לכן אי אפשר להוציא זהב טהור מן האדמה וליצור ממנו מנורה, או כל כלי משכן אחר שיהיו מקשה אחת. גם בני האדם באו מהאדמה והעצים גדלו מהאדמה. הים והמים באים לנקות את האדמה ולטהר את העולם.
זו הסיבה שבני אדם לא היו יכולים לייצר את המשכן וכליו בעצמם. היה צורך בכוח עליון, כדי לייצר שלמות של המשכן והכלים, כדי שהשכינה והקדוש-ברוך-הוא יוכלו לרדת עליהם. כל הכלים היו צריכים להיות מקשה אחת, במיוחד הכלים הקדושים ביותר. נתן הקדוש-ברוך-הוא חכמה ותבונה לכל העוסקים במלאכת המשכן. משה רבנו הכניס באומנים ובחכמי הלב ביטחון, עוצמה וכוח כדי שיהיה להם יֵדַע לעסוק במלאכת הקודש. הם התחילו ליצור את כלי המשכן ומשמיים, בדרך נס, דרך כוחות שמיים, דרך כוחות הקדוש-ברוך-הוא, נוצר הכלי מאליו ונעשה מקשה אחת. כך נעשתה המנורה וכל הכלים – מעצמם. כל כלי המשכן נוצרו בדרך נס, כי רק כוח עליון יכול ליצור כלים שיכולים לעמוד בקדושה העצומה. צריך לשתף אורות מלמטה כדי שישתתפו האורות מלמעלה. האומנים וחכמי הלב התחילו לזכך ולהתיך את הזהב ואחר כך ירד האור החזק מלמעלה, כוח עליון שייצר את המנורה מאליה, מקשה אחת. תחילת העבודה בדרך הטבע וסיומה בדרך נס מהקדוש-ברוך-הוא, כדי שתהיה שלמות במאת האחוזים. הזהב הבא מהאדמה שמעורבת בטוב ורע, מעורב גם הוא בטוב ורע. סינן הקדוש-ברוך-הוא, הפריד וניקה את הזהב שיהיה מאה אחוז טוב, נקי וטהור. כך השאיר הקדוש-ברוך-הוא בכל כלי המשכן רק את הטוב בלי תערובת הרע.
מנורה שהיא מקשה אחת הכוונה למנורה שיש בה שלמות, מנורה שעשויה מחתיכה אחת, שאין בה חלקים שהודבקו או הותכו כל חלק בזמנו. הייתה התחלה של התכת זהב על ידי האומנים ואחר כך נוצרה המנורה מקשה אחת דרך כוח עליון, זהב טהור, נקי וקדוש. כל המשכן נברא נקי וטהור בלי כל ערבוב של רע. גם התרומה שנלקחה מאת בני ישראל בלבד “מאת כל איש אשר יִדְבֶנו לִבו” (שם כה, ב) הייתה נקיה מכל אינטרס. כשאדם מתנדב יש בו נקיות. לכן התבקשו בני ישראל לתת ‘איש אשר יִדְבֶנו לִבו’, כשאדם נותן מנדבת ליבו, זו נדבה נקיה שאין בה שום רצון לקבל, נתינה ללא תמורה, ללא אינטרס, נתינה של חסד ואמת. לכן, כל מה שהובא למשכן היה נקי וטהור. מה שלא נתרם מכל הלב לא הגיע למשכן.
גם בנייתו של בית המקדש הראשון הייתה בשותפות של הקדוש-ברוך-הוא, גם היא הייתה פלאית ועד היום לא יודעים איך הוא נבנה. חציבת האבנים, הבאתן לבית המקדש ובנייתו, הכל היה בדרך נס. לא יכול להיות שבני אדם בנו אותו. כדי לבנות בית מקדש חייבים עזרת שמיים, את עזרתו של הקדוש-ברוך-הוא. בניסי ניסים נחצבו הסלעים, הגיעו למקום המקדש, נבנו ונדבקו האבנים זו לזו, הכל בעזרת הקדוש-ברוך-הוא, כמו במשכן. הבנאים מתחילים וזה ממשיך מאליו כמו הכלים וכל חלקי המשכן. את בית המקדש השני תיקנו ושיפרו אך גם הוא לא שרד, מלבד הכותל המערבי שאבניו מחוברת זו לזו בעזרת הקדוש-ברוך-הוא ישירות.
בית המקדש השלישי יבנה בידי אדם ובידי משיח שתכניותיו של הקדוש-ברוך-הוא מצויות בידיו וגם הוא ייבנה בדרך ניסית, בפלאי פלאים והכל בעבודה עברית.
מתוך המסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א לפרשת תצווה תשע”ט
נמסר ביום ראשון, ה’ אדר א’ תשע”ט (10.2.19) | 8:30
