מה עדיף להיות בנים לה’ או עבדי ה’ – הרב ניר בן ארצי שליט”א

הגמרא בבבא בתרא מספרת לנו על מקרה, ויכוח, בין ר’ עקיבא לטורנוסרופוס הרשע:

 טורנוסרופוס הרשע שואל את ר’ עקיבא שאלה קשה באמונה:

אם הקב”ה אוהב עניים למה הוא לא מפרנס אותם ויותר מכך מדוע צריך להביא להם צדקה הרי זה כביכול נגד רצונו של הקב”ה?

מתוך השאלה נוצר “ויכוח” בין רבי עקיבא לבין טורנוסרופוס הרשע,  האם אנו קרויים, מוגדרים, בנים או עבדים לקב”ה, ועל ההשלכות שנובעות מכל אחת מההגדרות הללו:

וכך מובא בגמרא בבא בתרא דף י’ עמוד א’ :

“וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר”ע אם אלוהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם

 א”ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם

א”ל [אדרבה] זו שמחייבתן לגיהנם

 אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו כששמע המלך לא כועס עליו?!

 ואתם קרוין עבדים, שנאמר: (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים

אמר לו רבי עקיבא אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וציוה עליו, שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו?!

 ואנן קרויין בנים דכתיב {דברים יד, א} ” בנים אתם לה’ אלוהיכם”

אמר לו אתם קרויים בנים וקרויין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרויין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום, אתם קרויין עבדים,

ועכשיו אין אתם עושין רצונו של מקום

 אמר לו הרי הוא אומר {ישעיהו נח, ז} הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית

אימתי עניים מרודים תביא בית?

האידנא וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך”

יש עבדים לקב”ה, ובנים לקב”ה.

 צריכים להיות עבדים, ואחר כך נהייה ראויים להיות בנים.

 לבני אדם בעולם הזה, בעולם החומר, קודם כל אנחנו בנים, כי נולדים בשר ודם.

אחר כך עובדים נהיים עבדים.

אבל הקב”ה הוא עולם הרוח. כדי שניקָרֵא לו “בנים”, אנחנו צריכים להיות עבדים קודם.

למה נקרא משה רבנו עבד השם?

משה רבינו עבד בחקלאות, חיטה, שעורה, קצר, נטע, חרש עם שברים. משה רבנו אצל יתרו, עבד.

משה היה רועה צאן. מי שרועה צאן הוא גם חותך חיטה ושעורה, נותן לצאן לאכול.

כי מי שרועה צאן צריך לטפל בהם, לתת להם לאכול, לשתות אין להם מפעל שמייצר להם , חיטה ושעורה משמיים…

אז צריך לשתול, לזרוע חיטה ושעורה, לקצור, לתת להם לאכול, לקחת את החיטה, לתת להם את החציר, לעשות סדר. משה עבד בזה, דוד עבד בזה. יעקב אבינו עבד 21 שנה בחקלאות.

 יעקב היה חקלאי מומחה גדול. יצחק הוא מפונק. אבל יעקב עבד בחקלאות קשה.

אנחנו נהייה עבדים להשם כדי שנהייה בנים להשם

אנחנו נהייה עבדים להשם כדי שנהייה בנים להשם, נהייה קודם כל עבד להשם, נהייה עבדים, עובדים את השם, ברוחניות, קדושה וטהרה, ומקיימים עשרת הדברות, ואחר כך אנחנו “בנים” להשם.

 בנים זה דבר רוחני, הקב”ה רוחני, הוא נתן נשמה ורוח ליהודים. כאשר אנחנו מתפללים, מקיימים עשרת הדברות, מתנהגים טוב, מעשים טובים, עולים ברוחניות, נקראים “בנים לקב”ה” או במילה אחרת צדיקים.

אם אנחנו לא בעולם הרוח, אנחנו נקראים עבדים, עבדי השם, עובדים, חומר, דברים חומריים עושים בעולם הזה, זה עבד השם. ובנים להשם זה דבר רוחני,

אדם שבוחר בקב”ה בקדושה וטהרה בכל ימי חייו, דבק בתורה, מעשים טובים, תפילות, לימוד תורה, אז הוא נקרא בן של הקב”ה,

 כי הוא נהייה רוחני. הוא נדבק בקב”ה, הוא נקרא הבן שלו. ואם הוא נדבק בחומריות, אז הוא נקרא עבד, עבד {של) העולם.

משה רבנו היה עבד, הכוונה אדם כנוע, כנוע להשם, עניו, עניו וצנוע.  עבד השם, אחר כך נדבק בקב”ה, נהייה לו בן.

משיח צדקנו קוראים לו, משיח יקיר לי אפרים. יקר לו { לקב”ה) מהכל. הוא עבד השם.

אבל גם בן כמו שכתוב הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם א‍רחמנו נאם יהוה (ירמיהו לא יט)

הבן יקיר לי אפרים, הבן שהקב”ה קרא לו בן, כי משיח הוא צדיק בעולם הרוחניות, אז הוא נקרא בן, בן השם.

אז כל אחד יכול להיות בן של הקב”ה, אבל בתנאי שיהיה ברוחניות, בקדושה וטהרה, מקיים את המצוות בדרך קדושה וטהרה, אז הוא ייקרא הבן של הקב”ה. אנחנו קודם כל עבדים, מניחים תפילין, עובדים את השם באמונה ויושר, תורה ומעשים טובים ותפילות, דברים רוחניים, נקראים אחר כך בנים לקב”ה, כמו “בן יקיר לי אפרים”.