מיתת בני אהרון נבעה מתוך חטא אך היא הייתה גם כפרה על דור שלם – הרב ניר בן ארצי שליט”א

 אומרת הגמרא בירושלמי: ‘א”ר חייה בר בא :בני אהרן באחד בניסן מתו, ולמה הוא מזכיר מיתתן ביוה”כ?

ללמדך שכשם שיוהכ”פ מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל'(יומא א,א)

דברי הגמרא לכאורה תמוהים כשאנו מעיינים במיתת בני אהרון אנו מוצאים שלא חוסכים מבני אהרון את הסיבה והחטא שהוביל למיתתם,

אמרו שנכנסו שתויים, שלא נשאו נשים, הקריבו אש זרה, שנכנסו לפני ולפנים, הקריבו קורבן שלא נצטוו, שהורו הלכה בפני משה רבם

אבל לא רק, בספר דברים מגלה משה רבינו לבני ישראל שבחטא העגל, בני אהרון, כולם (גם אלעזר ואיתמר), היו צריכים חס ושלום, להיכלות מהעולם בגלל אהרון בעצמו

וכך כותבת התורה : וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהֹוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃

אומר רש”י: וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה’ – לְפִי שֶׁשָּׁמַע לָכֶם. לְהַשְׁמִידוֹ – זֶה כִּלּוּי בָּנִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל” 

אז מה גרם לרבותינו לראות מבעד לכל “ענן החטאים” שאפף את מות שני בני אהרון, לראות במיתתם כפרה על ישראל

כשמשה רבינו עלה לקבל את הלוחות ,המחליף שלו, זה שקיבל את הסמכות ואת הכוח להגן ולשמור על בני ישראל ויכולת ההנהגה היה אהרון.

מי שהושאר על ידי משה ביחד עם אהרן בהנהגת העם, בעת עליית משה להר סיני היה חור בנה של מרים:

“והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים ייגש עליהם” (שמות כ”ד, י”ד)

מספר המדרש שכשהערב רב באו ודרשו מאהרון לעשות עגל מי שהתעמת איתם היה חור, והם הורגים אותו.

מיתת חור היה ניסיון לאהרון, אך הוא נבהל מאוד ממה שקרה, הוא נכנס לחרדה איבד אמונה ביכולת שלו ואיבד אמונה בתפקיד שלו, הוא לא הבין שחור בנה של מרים זה לא הוא, לא הבין את התפקיד שאליו נכנס שיש לו כוחות אדירים ומה שהוא צריך לעשות מכוח תפקידו שזה להתנגד ליצירת העגל

הערב רב לא היו יכולים להרוג אותו וגם לא היו הורגים אותו כי הם צריכים אותו ליצירת העגל אם הוא לא ישתף איתם פעולה לא יהיה עגל ומשה רבינו בכל מקרה היה יורד עם הלוחות

אבל אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום, כך פעל כשהיה לצד משה רבינו וזו גם הדרך שבה בחר כאשר ראה את מה שקרה עם חור,

הוא ניסה להרוויח זמן ולכן אמר להם:

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃ (שמות ל”ב, ב’)

הוא לא האמין שיביאו לו את הזהב כל כך מהר והוא לוקח את הזהב לידיים שלו מהידיים שלהם במשיכה אחת “וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה” (שמות ל”ב, ד’) ההעברה הזו מידם לידיו, ללא הפסק, גרמה להשראת כוחות מאהרון לזהב וגרמה ליצירת עגל מדבר

בסופו של דבר משה רבינו התפלל על אהרון ולכן הוא ניצל

אבל הקב”ה היה צריך לקחת לו את הילדים כדי לכפר על הדור שחטאו בעגל.

אלעזר ואיתמר היו בענווה גדולה ועשו תשובה אז תפילת משה הצילה גם אותם

אך נדב ואביהוא שחטאו, מתו

מיתתם כיפרה על הדור

ולכן גם מזכירים אותם בתפילת יום הכיפורים, שמיתתם כיפרה