אמרו חכמים במדרש רבה (דברים, יא, ו): "אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם. כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ. אמר לפניו, רבונו של עולם ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבעת רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקינו כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ". מדוע לא רצה בורא עולם למרות תחנוניו של משה להכניסו לארץ? משה רבינו היה מוכן לרדת לדרגת חיה ועוף ובלבד שייכנס לארץ ישראל אומר הרב ניר בן ארצי שליט"א: אומרת הגמרא במגילה כ"ח: "מעלין בקודש ואין מורידין" :"הקב"ה לא רצה להוריד מגדולתו של משה רבינו ולכן לא הכניסו לארץ למרות בקשתו, משה רבינו הייתה בו קדושה ענקית אם היה מוריד אותו מגדולתו, הקדושה שהייתה בו כשאין גאולה ומשיח הייתה הולכת לטומאה, וזו הייתה גדלה ומביאה לחורבן העולם" על פי דברי הרב נוכל להבין מדוע חכמינו מחילים את הכלל: "מעלין בקודש ואין מורידין" גם לגבי כהן גדול, כאשר כהן גדול אינו ראוי לשמש ככהן גדול מסיבה זמנית, ממנים כהן אחר לשמש תחתיו ככהן גדול. לאחר שהכהן הראשון ראוי לחזור לעבודתו וחוזר, עדיין נחשב הכהן השני, ששימש כממלא מקום, כ"כהן גדול", וגם כאשר חכמי יבנה להדיח את רבן גמליאל מהנשיאות ולמנות במקומו את רבי אלעזר בן עזריה. לאחר זמן קצר הוחזר רבן גמליאל לכס הנשיאות ור' אלעזר ירד מן הנשיאות. החכמים התלבטו כיצד לנהוג. שכן הנשיא היה דורש בפני הציבור מידי שבת, ואיך לא ידרוש רבי אלעזר, שהרי מעלין בקודש ואין מורידין? בסופו של נקבע כי רבי אלעזר ידרוש כל שבת רביעית.
