“הפחד שלהם גרם, שנכנסו לאמונה, ויכלו לקבל את התורה באהבה ומכל הלב והנשמה”- דבר תורה מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א

אומרת התורה :”ויתייצבו בתחתית ההר” (שמות יט, יז)
בגמרא מסכת שבת: אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא : “מלמד שכפה הקב”ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם” (שבת פח.)
והשאלה שצריכה להישאל כאן היא הרי בני ישראל אמרו במעמד הר סיני בני ישראל אמרו “נעשה ונשמע” שכן כתוב : ”וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה’; וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה.” (ספר שמות, פרק י”ט) { הצירוף “נעשה ונשמע” מובא בהמשך, בפרשת משפטים: ”וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.” (ספר שמות, פרק כ”ד, פסוק ז’)} אז הייתה הסכמה מצד בני ישראל לקבל את התורה מרצונם החופשי למה היה צריך הקב”ה לכפות את העם לקבל את התורה?
הקב”ה הלך לכל העמים, והם לא רצו לקבל את התורה, ישראל אמרו: “נעשה ונשמע”. לא אמרו מה כתוב, (אמרו) נעשה. הכוונה שנקבל את התורה, נעשה, “נעשה ונשמע”.
כשאמרו בני ישראל “נעשה ונשמע”, יש שאמרו מהפה, נעשה ונשמע, כמו מס שפתיים, ויש שאמרו מהלב.
חלק גדול מאוד, הרוב של בני ישראל אמרו מהלב “נעשה ונשמע”, כי האמינו בה’ ובמשה עבדו, והם הרוב שהיה בבני ישראל. וחלקם, שליש או פחות משליש, שלא אמרו נעשה ונשמע מכל הלב.
בורא עולם קודם “מעמד הר סיני” מחכה לתשובת בני ישראל האם מקבלים את התורה או לא, ושומע אותם אומרים “נעשה ונשמע”, אך ידע, שחלק אמרו מכל הלב, וחלק, לא אמרו מכל הלב, אלא כמס שפתיים.
אז בורא עולם אמר לפני מעמד הר סיני, מעמד קבלת התורה, אני צריך שכולם יהיו נקיים. כפה עליהם “הר כגיגית” ואמר להם האם אתם מקבלים את התורה או לא מקבלים, עם תנאי, או שאתם כולכם מתים פה או שאתם חיים.
הפחד שלהם גרם, שנכנסו לאמונה, ויכלו לקבל את התורה באהבה ומכל הלב והנשמה.
למרות שהיום הקב”ה לא לוחץ על בני אדם לחזור בתשובה, צריך להסביר להם והם יחליטו הבחירה ביד בני אדם, לבחור בטוב או ברע. אבל הם היו כפויי טובה, אז מידה כנגד מידה הוא כפה עליהם הר כגיגית
אומר להם בורא עולם: “ממצרים יצאתם, עשיתי לכם עשרה ניסים, עשר מכות במצרים, ניסים ונפלאות, קריעת ים סוף, ניסים ונפלאות, נפלאות שלא היו מהתחלת העולם, מלחמה בעמלק, נתתי לכם טוב וטוב בלי סוף, נתתי לכם חיים ולא מוות, אתם לא יכולים לעשות עכשיו אחורה. אני מביא לכם את התורה, תרצו או תרצו תקבלו את התורה.
והם עשו תשובה שלמה וצעקו כולם: “נעשה ונשמע”.
וגם אומר בורא עולם, בזמן שהיה מעמד הר סיני וירדו קולות ואש מהשמיים, אם לא היו אומרים את זה מכל הלב, אז היו מתים. מהקול של בורא עולם, מהאש של השמיים, היו מתים כי היו נתפסים בשמיים “שקרנים”
אז בורא עולם הכין אותם מראש כדי שכולם, מאה אחוז מהם, יהיו לב אחד, “כאיש אחד בלב אחד”, כולם אומרים “נעשה ונשמע”, נעשו “לב אחד” מהחרדה ומהפחד, מהר סיני שעלה לשמיים, ניצב מעליהם להרוג אותם
והם חייבים לומר “נעשה ונשמע”, מכל הלב. אם לא, אומר הקב”ה: “מה אני אעשה אתכם? אתם כמו כל הגויים, אני אחריב אתכם אזרוק אתכם לפח. מה אני צריך אתכם בלי תורה?”.
ולאחר שצעקו כולם נעשה ונשמע, ירדו מהשמיים עשרת הדיברות, היו “אורות”, “פסקה זוהמתן” והפכו להיות “איש אחד בלב אחד.
“פסקה זוהמתן” זה אומר שאין להם יצר הרע בגוף. זה הפסיק. אין. אם אין להם יצר הרע בגוף, אז הם הופכים להיות כמו מלאכים. כשכמו מלאכים אז כולם באחדות, כולם מאוחדים, מלוכדים, בלב אחד כולם, איש אחד בלב אחד.