“כשאדם מאשים את כולם ולא את עצמו, לעולם לא יוכל לתקן”

הרב ניר בן ארצי שליט”א: “כשאדם מאשים את כולם
ולא את עצמו,
לעולם לא יוכל לתקן”
#הרבנירבןארצי
#מוסר
תמליל

״וכשאדם, כשאדם בעולם הזה חושב שהוא צודק, מצדיק את עצמו כל הזמן, אז הוא אף פעם לא יכול לתקן את עצמו, בעולם לא יכול לתקן את עצמו.

כשאדם אף פעם, תמיד מאשים את כולם ולא מאשים את עצמו שהוא טעה, לעולם לא יכול לתקן. למה? תקשיבו לרעיון הזה. זה בא, נותנים משמיים פטנטים.

האדם עכשיו בבית, בעל ואישה או אנשים אחרים, הוא אף פעם לא מאשים את עצמו. מה הכוונה? אף פעם לא בא להשם, אומר: טעיתי, חטאתי, פשעתי. עושה וידוי, אני אשם, או מול אשתו, הילדים. שהוא יודע שהוא אשם, לא שהוא משקר על עצמו שהוא אשם. שהוא יודע שהוא אשם, הוא מכסה את זה שהוא לא אשם, השקרנים. הוא רוצה לדבר אמת: השם, עשיתי, טעיתי ככה וככה, מבקש מחילה וסליחה. תעזור לי שאני לא אחזור על זה, ואני אעשה הכול כדי לא לחזור על זה.

אז מאותו רגע שהוא מאשים את עצמו, יש לו כוחות ענקיים לתקן, כי הוא יודע שהוא טעה.

אבל כשאדם עובד, משקר על עצמו, מרמה את עצמו, והוא לא מאשים את עצמו, אז למה שיתקן את עצמו? אז למה? למה? הוא לא בסדר? בסדר גמור. משקר, משקר על עצמו שהוא בסדר.

אז הוא יעשה טעויות כל החיים עד שימות, יטעה כל היום עד שיתפרק מהחיים. למה? כי הוא לא מאשים את עצמו, אז הוא לא יכול לתקן, אין לו כוח לתקן כשהוא לא מאשים את עצמו. כשהוא לא בספק עם עצמו, המוח והלב לא עובדים ביחד, משקרים אחד על השני. המוח משקר על הלב, הלב משקר, הוא משקר את עצמו. אז הוא לא אשם.
הוא כן אשם, אז הוא אחר כך חי באשליה שהוא לא אשם, אז הוא לא מתקן, הוא ממשיך לקלקל. אז מה יש לתקן? הוא לא מתקן.
רק פורענות יצא מזה.

אבל אדם שיודע באמת, בודק, בודק, מפשפש במעשיו, יודע שהוא טעה, טעה, עושה וידוי להשם, וידוי לעם ישראל, מודה באשמה: טעיתי, חטאתי, הטעו אותי, טעיתי אני, הטעו אותי, לא יודע מה הסיבה, טעיתי. אשם אני.
יש תקנה ויש פתרון.

ומשמה יש לו כוחות עצומים לתקן את עצמו. כשהוא מאשים את עצמו, מקבל כוח פי מיליון, כוחות ענקיים לתקן את עצמו.

כשהוא לא מאשים את עצמו, הוא לא יכול לתקן את עצמו, הוא לא מקבל שום כוח, כי המוח משדר ללב שהוא צדיק.

אבל אם המוח שלו משדר ללב שהוא כן אשם וכן לא בסדר, יהיה לו עוצמה אדירה, אנרגיה עוצמתית לתקן את עצמו, ולעזור לתקן קדימה.

אבל כשהוא מאשים את כולם והוא תמיד צודק, ותמיד הוא לא אשם, ותמיד מאשים את אחרים: אתה ואתה ואתם ואתם. והוא יודע בוודאות שהוא משקר, הוא יודע בוודאות שהוא אשם או אשמה, ומכסים על האשמה, על השקר הזה, מכסים את השקר, מסתירים אותו, מאשימים את כולם. והוא לא אשם והיא לא אשמה.

מגיע הזמן שזה יתנקם בהם חזק, כל האשמות האלה שלא האשימו את עצמם, שלא עשו וידויי בעולם הזה, בעולם הזה לא ייכנסו למעגל הראשון.

כשאדם מאשים את עצמו, שהוא יודע שהוא אשם, הוא לא מסתיר את זה, יש חנינה בשמיים ויש עזרה ענקית לקבל, לתקן את עצמו.
כשהוא לא מאשים את עצמו, חי באיזה סרט, בדמיונות, טועה כל היום, משקר כל היום, מרמה כל היום את כולם.

האדם שלא מאשים את עצמו שהוא שקרן גדול מול כולם. אם על עצמו שיקר, שהוא לא מאשים את עצמו, אז בטח שהוא ישקר על כולם. אם על עצמו הוא שיקר שהוא לא אשם- הוא ישקר על כולם״