ייחודם של הכוהנים וייחודו של משיח
בישראל נבחרה משפחה מיוחדת לכוהנים, אלו בני אהרון: וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו: (ויקרא כא א)
על הכוהנים מוטלות מצוות מיוחדות ואיסורים מיוחדים ששאר עם בני ישראל פטורים מהם הכוהנים מחוייבים להקפיד מאוד על קדושת דורותיהם. שהיא חמורה מקדושתו של ישראל לפיכך הם מוגבלים יותר בבחירת נשיהם שאם ישא כהן אישה שאסורה עליו יפסל מכהונה אסור לכוהנים להיטמאות למתים והם חייבים להקפיד על טהרתם משאר הטומאות כשהם ניגשים לעבודה במקדש או כשאוכלים בשר קורבנות ותרומה על כן אורח חייהם גם קשה יותר.
וגם כיום כשאין בית מקדש ולא מקריבים קורבנות או אוכלים תרומה, הכוהנים צריכים להיות הכי זכים והכי נקיים מכל עם ישראל, ואם לא יהיו קדושים וטהורים תהיה עליהם הקפדה קשה, אם לא יבואו לבית הכנסת בכל בוקר תהיה עליהם הקפדה קשה, אם לא יבואו לברך את עם ישראל בכל בוקר תהיה עליהם הקפדה קשה.
בורא עולם השתמש בכוהנים בבית המקדש, ועכשיו משתמש בהם בברכת כהנים. הם חייבים לבוא בכל בוקר. הם צריכים להיות הכי דתיים שיש בעולם לברך את עם ישראל בכל בוקר. ואז הם יתברכו דרך הברכה שמברכים את עם ישראל, מתברכים מפי עליון.
“ושָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם” (במדבר פרק ו פסוק כז)
“אל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה שאין קבול הברכה תלוי בכוהנים אלא בהקדוש ברוך הוא שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם הכוהנים עושים מצוותן שנצטוו בה והקב”ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו”(רמב”ם הלכות תפילה וברכת כהנים טו ז)
דרך הכהנים בורא עולם מברך את עם ישראל. לא שיש להם כוח ברכה. אין להם שום כוח ברכה. הכוח שלהם זה מבורא עולם שדרכם בורא עולם מברך את עם ישראל
אז ישאלו “מדוע הקדוש ברוך הוא צריך את כוהנים ל”העביר דרכם” את הברכה אם הוא מברך בעצמו?”
נכון. יכול בורא עולם לבוא ליד היכל הקודש לברך את עם ישראל, לא יראו שום דבר וישמעו קול שיוצא מהיכל הקודש… ואז מה יעשו אנשים? יתעלפו וימותו מפחד. ישמעו קול יוצא מספרי התורה, מההיכל, קול אלוקי, קול שכינה, קול מלאך שלא רואים אותו, מה יקרה לאנשים?
לכן משתמש הקב”ה בבני אדם בכוהנים להעביר את ברכתו, ולמה צריך משיח בעולם הזה בשר ודם? משיח נבחר יחידי והוא, הקב”ה, “מתעבר בו”, נכנס בו, ומדבר לעם ישראל, כדי שייראו בעיניים.
“ר’ יצחק אמר: אמור אל הכוהנים… להזהירם על קדושתם שלא ייטמאו. כי מי שמשמש במקום קדוש צריך להיות קדוש בכל” (זהר אמור פח:)
כהן שעושה “צחוק” מהכהונה או חי עם גויה או גרושה או אלמנה ועושה מה שאסור לכוהנים, הוא מזלזל בכהונה, בכהן שיש בו, אז בורא עולם מזלזל בו.
כי הכוהנים הם לפני לוויים, ולפני ישראל. הם עובדים במקום קודש קודשים, כי בחר אותם בורא עולם.
אז אסור להם לזלזל בברכת כהנים בקדושה ובטהרה. כל בוקר תפילין בבית הכנסת, תפילת שמונה עשרה שלוש פעמים ביום, לקבוע עיתים לתורה, לבוא לבית הכנסת כל בוקר וכל שבת, לברך את עמו בשלום. הכוהנים, זה תפקידם.
