“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו” (שמות א, א). כל מקום שגלו ישראל גלתה עמהם השכינה וכן בגלות מצרים. שום מצב, ולו הקשה ביותר לא יכול היה להוריד את יעקב למצרים, רק בנו האהוב יוסף, שהיה מלך על מצרים והבטיח לאביו חיים טובים. רק כך ירד יעקב שידע שזו גזרה שגזר הקדוש-ברוך-הוא בברית בין הבתרים.
“וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא” (שם א, ו). יעקב היה שלם שבאבות ועומד היה להימצא בגלות, אבל מתוך שהיה צדיק, נתעכב הדין ולא ירד בעולם. כל ימי יעקב, לא היה דין על העולם והרעב התבטל, כמו בימי יוסף. וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא – שבעים נפש. “ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם” (שם א, ז), כך התחילה גלות עם ישראל במצרים. “ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף” (שם א, ח), לא הכיר אף אחד והתחיל לשעבד את עם ישראל. אמר פרעה: “הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ” (שם א, י).
עם ישראל ירד לשעבוד של מאתים ועשר שנה. יוסף הוריד את עם ישראל למצרים ובזכות יוסף גם יצאו ממצרים ובא משה רבינו לגאול אותם. צדיקים במיתתם נקראים חיים. יוסף הצדיק גם הוא היה חי במיתתו, ארונו היה טבוע במי היאור ונשמר במים טהורים, וכוחותיו החזקים הגנו על בני ישראל מן הזימה. אחרי עשר המכות, כשמשה רבינו בא לגאול ולהוציא את בני ישראל ממצרים, לא היו יכולים לצאת בלי יוסף וכשהוציאו את ארון יוסף ממצרים, יצא גם עם ישראל.
עם ישראל עברו מאתים ועשר שנים של ייסורים קשים כדי לזכך ולטהר את הנפש, להכין אותם להיות יהודים ראויים, זכים וטהורים, להיות האור של העולם. יהודים הם אורו של עולם.
בזמננו, הקדוש-ברוך-הוא נותן לאדם דברים קשים והם שבונים אותו. אנחנו מתחנכים בבתי הספר ובבית הורינו, אבל הקדוש-ברוך-הוא המחנך העליון. כל הדברים הקשים, הרעים כביכול, הלא מבורכים ולא מוצלחים, כל הכישלונות – מאת ה’ ומטרתם לבנות את האדם ולהפנות אותו לדרך הישרה והטובה, לדרך חיים חדשה. את זה עושה הקדוש-ברוך-הוא יום יום.
מתוך המסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט”א פרשת שמות תש”ף, ט”ו טבת תש”ף (12.1.20)
הוסף תגובה