יציאת בני ישראל מארץ מצרים, היא אירוע לאומי אך גם עולמי, ממנו הושפעו עמים ומדינות מלכים ונשיאים : "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן"

יציאת מצרים גרמה למנהיגים שבאותו הזמן שהיו מנהיגים רוחניים וראשי מדינות לעשות "חשבון נפש" על הדרך שבה הלכו הם ועל הדרך שבה הנהיגו את עמם

המנהיגים הבולטים, הם פרעה ויתרו.

פרעה, מולו מנהל משה את הוויכוח על יציאת בני ישראל ממצרים, אותו פרעה שניהל מאבק עיקש יודה לבסוף ויאמר מי כמוך באלים ה':

אמרו חז״ל: בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקב״ה שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה.

ממשיך המדרש : "ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהינום, וכשנכנסין מלכי אומות העולם מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקב״ה, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב״ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמישים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה׳ מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא" (מדרש ויושע ח')

ובפרשה שלנו שפותחת במילים וישמע יתרו":

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).

אומר רש"י: " וישמע יתרו – מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"

ממשיך יתרו ואומר "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (שמות יח, יא).
אומר רש"י : " עתה ידעתי – מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר

מכל האלקים – מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה זרה שלא עֲבָדָה. כי בדבר אשר זדו עליהם – כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים…בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו".

יתרו ופרעה הודו לקב"ה, נכנעו אליו, מכוח האירועים שחוו ראו ושמעו.

ההודאה של 2 מנהיגים אלו הייתה הכרחית

יתרו שחזר בתשובה החזיר אתו שליש מהעולם בתשובה אחריו, פרעה שחזר בתשובה החזיר אתו את כל מצרים שהייתה האומה ששלטה בעולם.

וכשבני ישראל עמדו מול הר סיני "פסקה זוהמתן" כמו שאומרת הגמרא: "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" (שבת קמ"ו עמוד א')

החזרה בתשובה של מנהיגים גדולים אלו, שגרמה לתנועה של חזרה בתשובה בעולם, בצירוף הזיכוך של בני ישראל, שקדם למעמד הר סיני, גרמה להיחלשות הטומאה בעולם.

"תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים" (תהילים ס"ח)

כשהטומאה נחלשה יכול הקב"ה להביא לבני ישראל את התורה, יכול היה לדבר משמיים, ולומר את 10 הדיברות

כי יש רוב בעולם – תנו עוז לה'

עולם שכולו טמא, עולם שבו כולם נגד התורה,

לא יהיה להם את עשרת הדיברות לא יהיה להם ואהבת לרעך כמוך.

עולם כזה יחרב.