דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א לפרשת "אחרי מות-קדושים" תשע"ח

17/04/2018

בס"ד

 

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א

לפרשות אחרי מות - קדושים תשע"ח

 

 

ובא אהרון אל אוהל מועד

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו" (ויקרא טז, א).

בשבעת הימים הראשונים לפעילות המשכן, שימש משה רבינו בתפקיד הכהן הגדול. משה רבינו איש האלוקים, היה הקרוב ביותר לקדוש-ברוך-הוא והיחיד שהיה מסוגל לקבל וללמוד ממנו ישירות את ההלכות, ההנהגות והזמנים הנכונים בעבודת המשכן, כמו הלכות פיטום הקטורת, הדלקת המנורה, המזבח והקרבת הקורבנות. הלימוד והיישום היו צריכים לעבור דרך משה רבינו איש האלוקים. במשך שבעה ימים אלו, לימד משה והכין את אהרון ובניו לעבודת המשכן וביום השמיני העביר, על פי ה', את הכהונה לאהרון.

המשכן על כל כליו נבנו בדרך נס. תחילת העבודה נעשתה בידי האומנים בצלאל, אהליאב ואחרים, שפעלו כמיטב יכולתם על פי הנחיותיו של בורא עולם. אלא שאדם המורכב מיצר טוב בשיתוף יצר רע, לעולם לא יכול להגיע לשלמות של מאה אחוזים כי היצר הרע שותף גם ביצירותיו. לכן, המשיכו המלאכים והשלימו, בדרך נס, את עבודת האומנים והביאוה לשלמות, כי במקום בו יורדת השכינה ויורד הקדוש-ברוך-הוא, צריך הכל להיות שלם במאת האחוזים, שלמות של שמיים.

כפי שלא ניתן לברך על כוס פגומה כי לא יורדת עליה הברכה, כך במשכנו של הקדוש-ברוך-הוא צריך הכל להיות שלם ומושלם, נקי, טהור, זך וקדוש, כמו בשמיים כדי שתרד הקדושה. זו הסיבה שצריך היה משה רבינו ללמוד מהקדוש-ברוך-הוא את עבודת המשכן, לְכָהֵן ככהן גדול, ורק ביום השמיני להעביר את העבודה לאהרון ובניו.

אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה: אהרון אחיך ישמש בקודש, ורק הוא ידליק את קטורת הסמים. רצה בורא עולם שלא ישמש אף אחד בקודש בחייו של אהרון. רק אהרון הכהן הגדול, הוא שידליק את הקטורת והמנורה, כי היה כלי נקי וטהור שהִרבה שלום בעולם, בשמיים ובארץ. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: על ידך ירבה שלום למעלה ולמטה. קטורת הסמים מסורה בידך מכאן והלאה, ובחייך לא ישמש בה אדם אחר.

נדב ואביהוא, שמיועדים היו להמשיך את שושלת הכהונה יחד עם אלעזר ואיתמר, למדו גם הם ממשה רבינו את עבודת פיטום הקטורת, והחליטו על דעת עצמם לקחת את העבודה שלא נמסרה להם, הקדימו את אהרון אביהם והדליקו את הקטורת. זה לא היה תפקידם, העבודה לא נמסרה להם, הזמן לא היה נכון והאנשים לא היו מתאימים.

בתהליך נכון של עבודת הקטורת, מכין הכהן הגדול את אחד-עשר הסממנים על פי מה שלמד ממשה רבינו ובזמן ההדלקה הראשונית, יורדת אש משמיים שמדליקה את הקטורת. אהרון היה היחיד שהתאים לתפקיד זה. הוא ידע את הזמנים ולמד את העבודה איך להוריד את האש מלמעלה כדי שהקטורת תקבל הארה וכוח משמיים, והריח יתפשט בארץ ובשמיים.

נדב ואביהוא בלקחם על עצמם תפקיד לא להם, הביאו אש זרה לתוך קדושת המשכן, כי אש רוחנית מלמעלה לא תרד על עבודה באיסור. הם הכניסו למשכן אש מהסטרא אחרא, הביאו טומאה למשכן ומוות לעצמם, אותה אש של הסטרא אחרא, יצאה ושרפה את ריאותיהם. מעשה נדב ואביהוא לימד לדורי דורות, שדרושה זהירות ושלמות של מאה אחוזים בעבודת המשכן והמקדש עד בית המקדש השלישי והאחרון. מקדש ראשון ושני חרבו על כי לא למדו לעומק ולא הפיקו לקחים ממקרה נדב ואביהוא, אבל בבית המקדש השלישי לעולם לא תהיה טעות.

בורא עולם אוהב שלום בעולם. "עושה שלום במרומיו" - בין המלאכים, "הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל" - ברחמים. בשמיים עושה בורא עולם שלום בין המלאכים הטובים והלא טובים. אין ריב ביניהם, אין להם על מה, לכל אחד מהם יש עבודה ותפקיד משלו וכשאין מחלוקת, עושה הקדוש-ברוך-הוא שלום במרומיו. בארץ, עובר בורא עולם לכיסא רחמים, מרחם על כדור הארץ וברחמיו - עושה שלום בארץ. אם היה כדור הארץ מופעל בדין – לא הייתה נשארת נפש חיה. למעלה – הכל מופעל בדין, אין שם 'משחקים'. פה בארץ, פועל בורא עולם לפנים משורת הדין, כי יודע שהיצר הרע מפריע לבני האדם ולכן מתחשב בהם כשהם עושים תשובה.

שלום זו שלמות. המשכן היה שלמות של מאה אחוז כמו השלמות בשמיים ורצה בורא עולם שגם מפעיליו יהיו בשלמות. היום, בית הכנסת הוא מקדש קטן, מקדש מעט, ואבא שבשמיים אוהב את השלום ורוצה את השלום בבית ובבית הכנסת. אומרים משמיים: מי שמוותר ומונע מחלוקת בבית הכנסת, הקדוש-ברוך-הוא נותן לו משאלות ליבו לטובה ולברכה ונותן לו את כל בקשותיו הטובות. מחלוקת בבית כנסת מגרשת את הקדוש-ברוך-הוא ואחר כך אנשים סובלים ולא יודעים למה. הקדוש-ברוך-הוא יורד לבתי הכנסת של היהודים בארץ ישראל ושוכן עם המתפללים, בתנאי שיש שקט בתפילה ולא מדברים דברי חול, ויש שלום בציבור ומכבדים זה את זה ללא אינטרס.

 

קדושים תהיו כי קדוש אני

כדי שתישָמע תפילתו של יהודי וישָמעו בקשותיו, צריך הוא לדבר מקירות ליבו, ממעמקי הלב. איך עושים זאת? מפסיקים כל בכי של התמרמרות, של תלונות וכעס – זה הופך את לב האבן ללב בשר ודם. כשיהודי מסיר את המרמור ובוכה בכי טהור וקדוש – נפתח הלב והוא מתפלל מעומק הלב והקדוש-ברוך-הוא שומע לתפילותיו ונותן לו את בקשותיו.

אנחנו נמצאים בקֵץ הקיצים של העולם הרע והטמא. נעבוד על אופיינו ועל מידותינו, נהפוך מר למתוק, רע לטוב, שנאת חינם לאהבת חינם, נפסיק את השקר והרמאות וניתן צדקה ומעשר. זה מה שרוצה הקדוש-ברוך-הוא מאיתנו עכשיו, לפני גילוי מלך המשיח בפרהסיה!

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד