צדיק כתמר - משפטים - הרב ניר בן ארצי שליט"א
קדושת השם הישראלי
כבר נאמר בפרשתנו: "ואנשי קודש תהיון לי" (שמות כב, ל) - ומשום שעם ישראל נקראים "קודש" אסור לאדם לקרוא לחברו בשם בזיון או לכנות שם לחברו. וצריכים אנו לעיין במהות האיסור וסיבתו.
לעם ישראל יש נשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, וכאשר נותנים שם לרך הנולד ביום הברית ואומרים "יקרא שמו בישראל פלוני בן אלמוני", נותנים שם גם לנשמה הטהורה שלו. לשם האדם יש משמעות של חיים, וחשיבות לקביעת אופיו של האדם היהודי ולהצלחתו. אין השם רק אמצעי לתקשורת, אלא שם האדם גם כן משפיע עליו ללכת בדרך הטובה ועל כן טוב ונכון הוא לקרוא לתינוק בשמות הצדיקים שבכל הדורות או בשמות אנשים שחיו בטהרה ובקדושה. גם שמות חדשים ונקיים אפשר לקרוא לילד ובלבד שיתנו לבן שם המתאים לבן, ולבת שם המתאים לבת בלבד (ואפשר כמה שמות). מכל זה מובן כי יש להימנע מלקרוא לילד על שם אנשים שהיה להם עבר קשה או על שם אדם שנפטר בגיל צעיר (אך ניתן לקרוא כשם שני), משום שכאמור השם משפיע על אופיו של האדם והצלחתו.
מניין ההורים יודעים מהו השם הנכון לילד?
יש להבין כי ההורים מקבלים, בדרך כלל, הארה מריבונו של עולם ביחס לשם בו יקראו לתינוק ולכן הם צריכים להחליט בלב אחד מהו שם הילד. מכאן גם החשיבות של השימוש ביום יום בשמו המלא של האדם. כאשר קוראים לילד בשמו השלם ולא בכינוי, משתמשים בכל אותיות שמו, שהן קדושות שהרי הן שמותיו של הקב"ה, ובזה נוצרת שלמות של נשמה, של הרוח והגוף. בזמן קריאת השם, הרוח והנשמה מתחברות לגוף וכך הגוף מתחזק ומקבל עוצמה.
החיסרון שבכינוי שם אחר
כאשר מכנים אדם בשם אחר או בכינוי, ואפילו אם זה כינוי של חיבה, הנשמה אינה "עונה" לאותו שם, שהרי היא מכירה רק את השם המלא, וכך עם הזמן נוצר נתק בין הנשמה לרוח ולגוף האדם. באופן של ניתוק זה, נגרם לאדם חסרון גדול, ואותו יהודי לא מתברך ולא מקבל כח מנשמתו, ועל כן אינו מצליח בחייו אלא מתמלא בבעיות וצרות. כאשר קוראים לאדם בכינוי, זהו בזיון ולעג לנשמתו ובעצם גם בזיון לקב"ה ח"ו, כי נשמתו של האדם היא חלק אלוק' ממעל.
גם בני הזוג חייבים לדייק בשמות ובעיקר בערב החתונה, בכתובה ובקריאתה תחת החופה שאז הקב"ה מחבר את נשמותיהם לנשמה אחת.
לעיתים, כאשר חס ושלום אדם חולה, ניתן להחליף או להוסיף שם, אך זאת רק על פי תלמיד חכם, צדיק ומבין גדול בחכמת הנסתר ובקבלה שהרי עליו להבין מהי משמעות החלפת שמות.
סיבת החלפת השם לאדם החולה קשה היא על מנת שיזכה לאריכות ימים. שאם נגזרה עליו גזירה, נגזר על האדם הקרוי פלוני אך לא על אדם הקרוי בשם חדש. כך הם גם דברי חז"ל, שאצל אברהם ושרה נאמר "ויוצא אותו החוצה" (בראשית טו, ה), אמר לו הקב"ה לאברהם - צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן. וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד, אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל. הבה נקפיד לקרוא לכל יהודי בשמו השלם והאמיתי וכך נכבד כל יהודי ויהודי וניתן לו כח ועוצמה, "כי עם קדוש אתה לד' אלוקיך".